חג הדיוואלי, שמשמעותו חג שדרת האור, הוא אחד החגים החשובים ביותר בלוח השנה ההודי.
את החג חוגגים בעיקר בצפון הודו וחג זה הוא אחד החגים החשובים והגדולים במסורת ונחגג במחוזות שונים ברחבי הודו.
מועד החג מתקיים בתאריכים משתנים בין החודשים אוקטובר-נובמבר, בזמן הולדת הירח בחודש השמיני, למשך חמישה ימים.
החג משתייך לקבוצת חגי האור בדומה לחג החנוכה אצלנו.
משמעותו היא התגברות האור על החושך וניצחונו של הטוב על הרע. המאמינים חוגגים את הניצחון ומכניסים את האור והשמחה לחייהם. למרות שהחג עצמו אינו מסמן את ראש השנה (הנחגג באפריל על פי המסורת ההודית), נהוג לברך אחד את השני בברכת שנה טובה, לכבוד פתיחת שנת אור חדשה.
ההודים מתכוננים לחג בהתרגשות רבה, ההכנות מתחילות כבר בתחילת החודש בו נחגג החג. מנורות צבעוניות נתלות על מרפסות הבתים, החלונות והפתחים, מקשטות את הבניינים.
הרחובות מקושטים גם הם בקישוטי חג צבעוניים, שרשראות אור מלאות נורות לכל אורכן, נמשכות מבניין אחד אל השני, נדלקות לעת ערב לקראת החג ובזמן החגיגות.
הסיפור המיתולוגי העומד מאחורי החג הצבעוני הוא האגדה על השדה שורפנקהה המנסה לפתות את האל המלך ראמה הגדול. האל המלך לא התפתה לניסיונותה של שורפנקהה ונשאר נאמן לאשתו, סיטה.
אך לא כך מסתיים לו הסיפור. לקשמן, אחיו של ראמה כעס על השדה הפתיינית והחליט כי הוא חוטף אותה וכמעשה נקם על פתיינותה, קוצץ את אפה. ראוונה, מלך השדים שהוא גם אחיה של שורפנקהה, מתרגז על המעשה וחוטף כנקמה חוזרת את סיטה, אשתו של המלך ראמה. הוא נושא אותה במרכבתו המעופפת אל ממלכת השדים לנקה (הנקראת בימינו סרי לנקה).
קרב ענקים נפתח בין ראוונה מלך השדים לבין ראמה האל המלך. בסופו של הקרב ראמה מנצח, הורג את ראוונה ומציל את סיטה אשתו האהובה מידי הרשע של אויבו.
על מנת שיחזרו האל ראמה וסיטה אשתו הביתה בשלום, סימנו להם המאמינים שביל עטור פנסים המובילים ומדריכים את השניים בדרכם אל הבית.
מכאן, חגיגות שמחת ניצחון הטוב על הרע והאור על החושך באות לידי ביטוי בכל הודו, כשבשיא של החג מאירים את השמיים במופעי זיקוקי דינור מרהיבים וצבעוניים, המסמנים את השמחה הרבה שבאה עם נצחונו של האל ראמה על ראוונה, נצחון האור על החושך. הטוב על הרע.
לזיכרון הסיפור המיתולוגי יש שנוהגים להעלות באש את דמותו של ראוונה, בעלת עשרת הראשים כסמל לניצחון הטוב ונפילתו של הרוע.
ביום השיא של החג ההודים מתקשטים בבגדיהם היפים, הנשים מוציאות את תכשיטיהן היקרים השמורים לימים מיוחדים אלה, ממתקים מפוזרים לכל עבר וניתנים בשפע לשמחתם של הילדים. מתנות עטופות בעטיפות צבעוניות מקושטות בסרטים מכל גווני הקשת מתחלפות בין המשפחה והחברים.
חג הדיוואלי הוא התרגשות עצומה עבור ההודים, כך שמי שנמצא לידם בעת הזו צפוי לקחת חלק בשמחה הגדולה ובחגיגיות העוטפת את העיר ואת האזור. זוהי חוויה נהדרת, ללכת בין הסמטאות ורחובות העיר או הכפר ולהרגיש את אווירת החג המיוחדת. המקומיים נרגשים, בחנויות תוכלו למצוא פריטים חדשים וחגיגיים, נדיבות החג מורגשת ואתם כמבקרים נהנים כפליים משהותם בארץ אחרת שכולה לובשת חג.
באזורים בהם עובר נהר הגנגס או שקיימים מקורות מים אחרים כמו אגמים או נחלים, נהוג בעת החג לערוך טקס פוג’ה מרשים על גדות הנהר או מקור המים. בטקס עצמו נושאים תפילות שיר, מדליקים אבוקות אש ושולחים אל המים סירות קטנות מנייר הנושאות בתוכן פרחים ונרות דלוקים כזיכרון לנצחנו של האל ראמה הטוב על כוחות הרשע. כך מתקבל מראה מרהיב של עשרות נרות מנצנצים על פני המים בשעת בין ערביים נעימה, מראה משובב נפש ובלתי נשכח.
מומלץ להגיע להודו בתאריכים אלו ולהנות ממזג אוויר נעים ומחגיגות דיוואלי מקסימות ושמחות במיוחד. שיהיה לכם דיוואלי שמח! Happy Divaliy!
