טאמיל נאדו שוכנת בדרום מזרח הודו, לחופי מפרץ בנגל והאוקיאנוס ההודי.
רכס הרי הגהט המערביים מפריד בינה לבין ‘קראלה’, המדינה הטרופית שממערב.
עוצמת האמונה שפוגשים במקדשים המרשימים ומלאי החיים במדינה מרתקת זו, היא פשוט מדהימה.
חבורות רבות של עולי רגל המגיעים בהמוניהם ממרחקים כדי להעניק את מנחתם לאלים ולבקש ברכה.
פילים מקושטים המשרתים בקודש, מעניקים ברכה תמורת תרומה צנועה של רופי או שניים (או עשרה רופי במקרה של תיירים זרים…).
.
שווקים צבעוניים ושרשראות פרחים ברחבת הכניסה למקדש. צלצולי פעמונים ושירתם של העוברים ושבים בקצב מסחרר, מלווים את הכול. בקיצור, חוויה לכל החושים!
.
נראה שלעם הטאמילי פירוש משלהם להינדואיזם, עם אלים וסיפורים מקומיים שהשתלבו עם המיתולוגיה הרווחת בשאר הודו.סגנון בניית המקדשים הגרנדיוזי והשימוש העז בצבעים הם מסימני ההיכר של טאמיל נאדו.
מקדשים מרשימים ומלאי חיים אלו נחשבים לפסגת האדריכלות הדראווידיאנית.
רובה של האוכלוסייה בהודו בכלל ובטאמיל נאדו בפרט היא כפרית. האזור הכפרי של טאמיל נאדו הוא יפהפה ובתולי. אורחות חייהם של הכפריים פשוטים למדי.
רוב האנשים עוסקים בגידול של אורז, קוקוסים ובננות. אמצעי התחבורה הפופולארי ביותר הוא עגלות שוורים.
.
מקומות מרכזיים בטאמיל נאדו:
צ’נאי Chennai – לשעבר “מדראס”, עיר הבירה של טאמיל נאדו והעיר הרביעית בגודלה בהודו, עם כ-7 מיליון תושבים.
לתיירים אין הרבה מה לעשות בעיר – מומלץ לדלג ולעבור מהבליפורם הקרובה.
מהבליפורם Mahabalipuram – כשעתיים נסיעה דרומית לצ’נאי – הכפר הפך למעין אזור נופש. כאן תמצאו מקדשי חוף עם פיסול מיוחד. מומלץ ללכת ולראות את פסלי האבן בעבודתם.
מדוראי Madurai – “עיר הנקטר”, שוכנת על גדת נהר ה ‘וואיגאי’ Vaigai ומהווה מרכז עתיק לעליה לרגל. לפי האגדה מדוראי נמחתה במבול גדול וקמה מחדש בחסדי האלים.
במדוראי נמצא מקדשה המפורסם של האלה ‘מינקשי’ Minakshi, אשתו המקומית “בעלת עיני הדג” של האל שיוה.
במקדש זה, הראשי והמרשים ביותר בדרום הודו, יש מספר רב של חדרים ומרחבים המשולבים “כמבוך ענק”.
בתוכו ומסביבו הורמו מספר ‘גופורמות’ – מגדלים גבוהים עם פיסול צבעוני מרשים. סביב המקדש שווקים צבעוניים ושוקקים כמו שוק הירקות ושוק החייטים.
העיר עצמה היא גדולה מאוד, השניה בגודלה במדינת טאמיל נאדו, עמוסה מאוד ואינטנסיבית למדי.
טנג’וור Thajavur – עיר לגדות נהר הקאוורי בה נמצא מקדש מיוחד ואדיר מימדים בן אלף שנים המוקדש לשיווה, במתחם המקדש ישנו פסל אדיר מימדים של השור ‘נאנדי’, כלי הרכב של שיווה.
טריצ’י Trichy – עיר גדולה לאורך נהר הקאוורי. מומלץ לטפס במדרגות האבן החצובות בתוך ההר אל מקדש מבצר- הסלע Rock Fort. מלמעלה, נפרש נוף יפה של העיר והנהר ולבקר במקדש הגדול המוקדש לוישנו ב’שרירנגם’, מצדו השני של נהר הקאוורי.
קודאי קנאל Kodaikanal – עיירת נופש, במרכזה אגם, על רכס ‘הרי הגהאט המערביים’.
תרמילאים המגיעים לאזור בד”כ מתגוררים בכפרי הסביבה כמו ואטה קאנאל, משם אפשר לצאת להליכות יום יפות.
קניהקומארי Kanyakumari – ה”שפיץ” של הודו – בקצה הדרומי של היבשת. מכאן ניתן לראות את השמש זורחת ושוקעת בים. המקום קדוש לאלה ‘הבתולה’ והטהורה ומושך תיירים ועולי רגל הודים.
פונדיצ’רי Pondichery – פונדיצ’רי הייתה בעבר מובלעת צרפתית בתוך טאמיל נאדו וכיום היא טריטוריית איחוד. בחלק הקולוניאלי של העיר במקביל לטיילת של עיירת חוף נחמדה זו, עם שמות רחובות בצרפתית, תשכחו לרגע שאתם בהודו.
אורווויל Auroville – קהילה בינלאומית אשר הוקמה על פי החזון של ה’אמא’ ו’שרי אורובינדו’, מורים רוחניים בני המאה ה-20. ניתן ליצור קשר מראש ולהתנדב באחת הקהילות באורווויל לתקופה, תמורת מחייה ומגורים.
לאתר של אורוויל לחץ כאן
טירוונאמלאי Tiruvanamalai – ארונצ’לה, ההר הקדוש בטירוונאמלאי נחשב לביטוי הפיזי של האל שיווה בעצמו. בכל ירח מלא עשרות אלפי אנשים מקיפים את ההר (14 ק”מ).
מורים רוחניים רבים נמשכים למקום זה ומספר האשראמים באזור הולך וגדל כל שנה.
המפורסם והגדול ביותר הוא האשראם של ראמאנה מהרישי – מורה גדול שחי במחצית הראשונה של המאה ה-20. בירח המלא של חודש דצמבר חוגגים בטירו את ה’דיפם’ – בו מדליקים למשך 11 ימים מדורת ענק בראש ההר.
